גויאבה שייכת לרשימה שהכותרת שלה היא: ׳או שאוהבים או ששונאים׳. (חבריה לרשימה הם למשל כוסברה, עמבה, ליים, אנשובי, פטריות כמהין וכד׳…)
אני ממש אוהבת גויאבות.
הכי אוהבת לאכול אותן כמו שהן אבל כשיש שכנות מקסימות עם עץ גויאבות אז חייבים להכין גם ריבה.
הגויאבה עשירה בויטמין C, בחלבון מן הצומח, בסידן, במגנזיום ובאשלגן.
הריבה יוצאת בטעם עדין יותר משל גויאבה טרייה ואפילו מזכירה בטעמה אגסים בשלים.
יופי של ריבת סתיו.
**אזהרה- לא לטעום את הריבה ישר מהסיר ולא לטבול אצבעות- הנוזל הוא סוכר שמתקרמל בטמפרטורה גבוהה ועלול לגרום לכוויות חמורות! ***
ריבת גויאבות מבושמת
מה צריך?
קילו של גויאבות בשלות חתוכות לקוביות
600 גרם סוכר
2-3 קמצוצי מלח (מה שנתפש בין שתי אצבעות)
2 כפיות מיץ לימון טרי
2-4 צנצנות ריבה מעוקרות (תלוי בגודל הצנצנות)
איך מכינים?
-שמים בסיר בעל תחתית כפולה את הגויאבות החתוכות, הסוכר והמלח
-מערבבים ומניחים על השיש לכחצי שעה להגרת נוזלים
-מערבבים שוב ומביאים את הסיר לרתיחה, מערבבים מדי פעם
-כשרותח מנמיכים את האש ונותנים לריבה להתבשל על אש די נמוכה בבעבוע עדין כחצי עד שלושת רבעי שעה, כאשר מדי פעם מערבבים על מנת שלא תדבק לתחתית הסיר ותשרף. מדי פעם גם מורידים קצף מלמעלה בעזרת כף
-איך יודעים שהריבה מוכנה? אחרי כחצי/שלושת רבעי שעה שופכים מעט מנוזל הריבה על צלוחית ומקררים כמה דקות במקרר. מעבירים אצבע במרכז שלולית הריבה. אם נשאר קו מפריד ברור- הריבה מוכנה. אם הקו נעלם ושני חלקי השלולית מתחברים- הריבה אינה מוכנה וצריך לבשל עוד ולבדוק כל 10 דקות.
-כשהריבה מוכנה מוסיפים את מיץ הלימון, מערבבים, מכבים את האש ומכניסים בזהירות לצנצנות מעוקרות. סוגרים מיד את הצנצנות במכסה ומעמידים אותן על המכסה שלהן (הפוכות) עד שהן מתקררות (זה עוזר ליצירת לחץ ואטימה)
-אני מעדיפה לאחסן ריבות תוצרת בית (ללא חומר משמר) במקרר גם לפני הפתיחה
חשוב- ברגע שפותחים צנצנת חייבים לאחסן אותה במקרר. בנוסף- אסור לעשות “double dipping” עם כפית שהכנסתם לפה כדי לא להכניס חיידקים לריבה ולגרום לקלקול.